זכאות לגמלת ניידות

ארוך, מתיש, אבל חשוב

זכאות לגמלת ניידות מצריכה מכל חולה, נכה או פגוע להוכיח את מצבו בהליך בירוקרטי. במהלך הדרך עשוי הנכה להידרש להגיע לוועדה רפואית ואפילו – לכמה וכמה וועדות רפואיות שונות. למי פונים? איך מתנהלים בכל הסבך הזה? מדוע זה כל אך ארוך? לצערנו, הדרך לגמלה איננה פשוטה, אבל צריך לפעול ואפשר להצליח. ואפילו אם נכשלים – ניתן להגיש ערעור. אגב, גם מי שלא אושרה לו גמלה וחלה אצלו החמרה במצב הבריאות יוכל להגיש מחדש בקשה לגמלה.

לאורך הדרך יש צורך לפעול מול משרד הבריאות. יש לפנות ללשכת בריאות מחוזית ושם לעבור בוועדה רפואית. אך לא די בכך שכן ביטוח לאומי דורש לא רק וועדה מסוג זה אלא גם בדיקה של רופא מטעם ביטוח לאומי. רק הליך משולב כזה יקבע בסופו של דבר מהו אחוז הפגיעה בכושר הניידות, ציון המבוטא באחוזים.

יש לשים לב כי אין בהכרח זהות בין נכות כללית של ביטוח לאומי לבין אחוזי ירידה בכושר הניידות. עוד נוסיף שבמידה וזקוקים לרכב מיוחד, רכב נכים עם התקנים ייעודיים כגון מתקן הרמה לכיסא גלגלים או שינויים במערכת ההיגוי או בדלתות, יש צורך לעבור במכון רפואי הקשור לבטיחות בדרכים. זה ארוך? זה עשוי להתיש? זה לפעמים מעצבן ונראה כמו טרטור? גם אם הדברים נכונים לעיתים, זהו המצב אבל חשוב לפעול לפי הבירוקרטיה הנדרשת. בסופו של דבר – זה משתלם.

מה מקבלים הזכאים?

אם ניתן לחשוב כי גמלת ניידות מגיע אך ורק לבוגרים מעל גיל 18, הרי שחשוב להפריך דעה זו. הזכאות לגמלה עשויה להגיע גם לקטינים, לרבות ילדים צעירים. מי שימצא זכאי יקבל סוגים שונים הטבות. קודם כל, זכאות לגמלת ניידות מאפשרת לקבל קצבה בכל חודש, בסך שמגיע לכמה אלפי שקלים. גובה הקצבה תלוי בסוג הרכב שהנכה זקוק לו ובאחוזי הליקוי שנקבעו בוועדה. בנוסף, ניתן לקבל גם הלוואות לרכישת רכב או להחלפת רכב קיים וכן החזר חלקי בהוצאות להתקנת שיפורים הנחוצים לרכב נכה.